רחל שחר ואח' נ' איתנים מוצרי בניה בע"מ ואח'

החלטה

1. התובעת חלתה במחלת ריאות, אשר נגרמה לה לטענתה כתוצאה מרשלנות הנתבעות.

2. הנתבעות המציאו לתיק בית המשפט שתי חוות דעת, אשר אחת מהן נכתבה על ידי פרופ' מרק בריטון מחו"ל.

3. התובעת עותרת להוצאת חוות דעת זו מהתיק, שכן נערכה בניגוד להוראות סעיפים 22 ו-25 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), והיא מפנה לפסק הדין שניתן בבש"א (י-ם) 2741/02 מדינת ישראל נ' מחמד צאלח אל רשאיידה (להלן: "פרשת רשאיידה").

4. יובהר מיד, כי הבקשה הוגשה על דרך הסתם ללא כל הנמקה או פירוט, וחבל.

5. הנתבעת הגיבה לבקשה תוך הבעת תרעומת מוצדקת על דרך הגשתה, דרך המחייבת את קורא הבקשה לנחש היכן נכשלה הנתבעת באופן הגשת חוות הדעת האמורה.

6. לגופם של דברים, חוות דעתו של פרופ' בריטון הינה חוות דעת שניתנה על ידי מומחה מחו"ל ומשכך, על פי סע' 22 לפקודת הנזיקין היא מחוייבת באישור קונסולרי שיעיד, כי חתימת המומחה ראוייה לאמון, וכן כי "לפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן".

אישור כזה לא צורף, אולם חזקה על הנתבעת, כי תמציא אישור כזה למועד הדיון, ממש כפי שהודיעה בתגובתה. ודוק: לשון הסעיף נוקטת במילים "לא יקבל בית המשפט כראיה חוות דעת...", אלא שבעניין אשר בפני טרם נשמעו ראיות וממילא לא התקבלה עדיין ראיה כלשהי. הגשת חוות הדעת לתיק בית המשפט אינה מלמדת על קבלתה כראיה, וזו תתקבל כראיה כאשר תעמוד, בין היתר, במבחן פקודת הראיות.

נוכח האמור, אין לי ספק שעד שמיעת הראיות וקבלת חוות הדעת כראיה, תמציא הנתבעת את האישור הקונסולרי הנדרש, ודי לי בכך.

7. עוד טוענת המבקשת באמצעות בא כוחה, כי חוות הדעת של פרופ' בריטון איננה כוללת הצהרה, כי הוראת סעיף 25 לפקודת הראיות ידועה לו.

עיינתי בחוות דעתו של פרופ' בריטון ומצאתי, כי חוות הדעת אכן אינה כוללת את ההצהרה הנדרשת. אלא מאי? הצהרה זו ניתן להוסיף עובר לעדותו של המומחה, ו/או עובר להסתמכות על חוות הדעת, ואף ניתן להוסיף את ההצהרה בעל פה במועד חקירתו של המומחה, ומכל מקום, אין בהיעדרה של ההצהרה מחוות הדעת בעת הזאת כדי לפסול את חוות הדעת, או להוציאה מתיק בית המשפט.

8. כאמור מפנה ב"כ התובעת את בית המשפט לפסק הדין שניתן בפרשת רשאיידה, אולם מטעמים השמורים עימו, סתם ב"כ התובעת ולא פירש את הסיבה להפנייתו לפסק דין זה.

אינני סבורה, כי ב"כ הצד שכנגד, ו/או בית המשפט מחוייבים לנחש על איזה חלק של פסק הדין מבקש ב"כ התובעת להסתמך בהפנייתו, ודומני, שאין כל סיבה לנתח את פסק הדין בתקווה לקלוע לטעמו של ב"כ התובעת.

9. נוכח האמור הנני דוחה את הבקשה, אשר מוטב היה לו לא הייתה מוגשת, משהוגשה, שכן אין מדובר אלא בבקשה קנטרנית ומיותרת.

שכ"ט עו"ד בסך 6,800 ₪ יושת על התובעת לטובת הנתבעים ביחד ולחוד.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישולם ללא כל קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"א, 03 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: